הסטוריה
  • 1977

    לידתה של קרן תל־אביב

    קרן תל־אביב נוסדה כרעיון – דרך לגיוס משאבים במטרה לחולל תמורה בעיר העברית הראשונה לטובת תושביה. שלמה “צ’יץ'” להט, ראש העיר השמיני של תל ־אביב-יפו, ראה בחזונו עיר תוססת, משגשגת ופלורליסטית המלאה בהזדמנויות תרבותיות, חינוכיות וכלכליות עבור כל תושבי ישראל. מתוקף היותה “הדופק של המדינה”, שאף צ’יץ’ למצב את העיר תל אביב-יפו כמרכז המסחר והתעשייה, החינוך והתרבות, האמנויות, הפנאי ועוד של ישראל. צ’יץ’ למד ממקור ראשון מראש עיריית ירושלים, טדי קולק, אודות היתרונות שבהקמת ארגון לגיוס כספים עבור העיר.

    וכך, ביחד עם חברו, תד אריסון, הקים את קרן תל ־אביב כמודל חדשני הפועל לצדה של עיריית תל־אביב-יפו לאבטחת משאבים, פיתוח יחסים ויצירת שותפויות.

  • 1980

    קרן תל־אביב הקימה רשת של גנים, פארקים ומגרשי משחקים לחיזוק השכונות ובניית הקהילות. שטחים ירוקים אלה שימשו כמקומות מפגש עבור תושבים ומשפחות, בהם יכלו להיפגש, להירגע ולכייף.

  • 1981

    תד אירסון הוכיח את מסירותו חסרת הגבולות לקרן, ובעקבות פגישה עם ראש היער להט התחייב להקים את משרדה הבינלאומי הראשון של הקרן, בניו יורק. הודות לניהול פעילותה מעבר לים ע”י תד אריסון, התרחבה הקרן בעזרת שטף של שותפים בינלאומיים.

  • 1987

    במלאת עשור לפעילותה הצליחה הקרן לקדם את רוח הדמיון אשר הובילה להקמתם של המוסדות והתכניות שהעניקו לעיר מטרות משותפות ומקורות משותפים לגאווה.

  • 1988-89

    לצורך חיזוק ההיצע התרבותי של תל־אביב-יפו הוקמו שלושה מן המוסדות התרבותיים המובילים של העיר: הקונסרבטוריון למוסיקה ע”ש לין ותד אריסון, שהוא אחד מבתי הספר היוקרתיים ביותר למוסיקה בישראל; מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון, שהפך לאתר המופעים המוביל עבור להקות מחול מודרני מישראל ומחו”ל; הסינמטק של תל־ אביב, המפורסם בתכנית הסרטים האקלקטית שלו, הכוללת יצירות קלאסיות של במאים בעלי שם, הפקות מן הזרם המרכזי וסרטי אוונגארד אומנותיים. תל־אביב-יפו נודעה כלב התרבותי של ישראל, החושף את האזרחים למגוון הרחב ביותר של פעילויות העשרה תרבותיות.

  • 1990-95

    במטרה לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות לבין העיר תל ־אביב-יפו הרחיבה הקרן את פעילותה בחו”ל והקימה משרדים בבריטניה, בקנדה ובגרמניה. השותפים והמשאבים החדשים העניקו לקרן את הדחיפה לה היתה זקוקה כדי ליצור את הלהט המחודש לחולל תמורה בעיר.

  • 1997

    במהלך עשרים שנות פעילות הקימה הקרן למעלה מ-270 פרויקטים, תוך התמקדות מיוחדת באזורים הדרומיים ובשכונות המצוקה של העיר. הקרן יצרה גם תכניות רווחה עבור ניצולי שואה לשם תמיכה בחלק מתושביה הפגיעים ביותר. יוזמת Café Europa (“קפה אירופה”) הציעה לניצולים מקום בטוח להיפגש, לחלוק את סיפוריהם ולהשתתף בפעילויות חברתיות. לאור הצלחתה המדהימה הורחבה התכנית למקומות נוספים ברחבי העיר.

  • 1998

    כאשר נבחר רון חולדאי כראש העיר העשירי של תל ־אביב-יפו נמצאה העיר במצב כלכלי קשה ונאבקה לשמר תושבים אשר חיפשו לעזוב את העיר. ראש העיר חולדאי החליט להפוך את תל אביב למוקד התרבות והכלכלה של ישראל. בעקבות החלטה זו יצא לחפש תורמים ברחבי העולם במטרה להשיג סיוע בפרויקטים מהפכניים אשר יעלו את קרנה של העיר בעיני הישראלים.

accessibility