מי אנחנו

יובל ה-40 להקמתה של קרן תל אביב, אשר ציין ארבעה עשורים של תמורות, עם הקמתם של למעלה מ-800 פרויקטים, גיוס של 700 מיליון דולר ונגיעה בחייהם של 500,000 בני אדם מדי שנה.

הישגיה של הקרן הם תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין תושבי העיר, העירייה והשותפים שלנו מכל קצוות תבל. הקרן ממשיכה לחפש שותפים ופתרונות חדשניים במטרה לשפר את חייהם של תושבי תל אביב-יפו בחמישה תחומים עיקריים: חינוך, תרבות, רווחה, סביבה וחדשנות.

מרכז הנוער היהודי-עקבי נחנך ביפו במטרה לקדם בברכה בני נוער יהודים, ערבים ונוצרים, אשר רבים נחשבו כנוער בסיכון. המרכז מעודד את הנוער המגוון של יפו ליטול חלק בתכניות משותפות היוצרות יחסים בין-תרבותיים בריאים.

ישראל זכתה להכרה עולמית ב”מדינת הסטארט-אפ”, כאשר העיר תל אביב-יפו מהווה את לב מערכת החדשנות האקולוגית שלה. ראש העיר חולדאי הבין את חשיבות זריעתם של פרויקטים של חדשנות וטכנולוגיה, אשר הפכו את תל אביב-יפו למובילה בארץ ובעולם.

בתגובה לקשיים בפניהם ניצבו משפחותיהם של התושבים הזרים המתגוררים בתל אביב-יפו, הוקם מרכז יוניטף הראשון למעונות יום בדרום תל אביב. המתקן המתקדם שימש כבית שני חם לילדי פליטים ועובדים זרים. ב-2008 הוקם מרכז יוניטף שני, ב-2010 נוספה תכנית העשרה לילדים לאחר שעות הלימודים וב-2011 נפתח מרכז שלישי.

הקרן חברה לחמד”ע, המרכז החדשני לחינוך מדעי בתל אביב, ליצירת תקציב תפעולי אשר אפשר קבלת תלמידי תיכון מחוננים נוספים. מרכז חמד”ע ממשיך לפתח את הדור הבא של המדענים אשר יובילו את ישראל ואת העולם המדעי בעתיד.

ככל שמשפחות צעירות רבות יותר החליטו להפוך את תל אביב לביתן גבר הצורך בהקמת שירותים לפעוטות. באופן אשר עלה בקנה אחד עם מטרתה של העירייה להעניק לכל ילד מגיל ינקות התחלה באיכות גבוהה למסלול רכישת השכלה אשר יימשך כל חייו, הגבירה הקרן באופן דרמטי את מאמציה להקים גני ילדים רבים וליצור תכניות העשרה ברחבי העיר.

כאשר נבחר רון חולדאי כראש העיר העשירי של תל אביב-יפו נמצאה העיר במצב כלכלי קשה ונאבקה לשמר תושבים אשר חיפשו לעזוב את העיר. ראש העיר חולדאי החליט להפוך את תל אביב למוקד התרבות והכלכלה של ישראל. בעקבות החלטה זו יצא לחפש תורמים ברחבי העולם במטרה להשיג סיוע בפרויקטים מהפכניים אשר יעלו את קרנה של העיר בעיני הישראלים.

במהלך עשרים שנות פעילות הקימה הקרן למעלה מ-270 פרויקטים, תוך התמקדות מיוחדת באזורים הדרומיים ובשכונות המצוקה של העיר. הקרן יצרה גם תכניות רווחה עבור ניצולי שואה לשם תמיכה בחלק מתושביה הפגיעים ביותר. יוזמת Café Europa (“קפה אירופה”) הציעה לניצולים מקום בטוח להיפגש, לחלוק את סיפוריהם ולהשתתף בפעילויות חברתיות. לאור הצלחתה המדהימה הורחבה התכנית למקומות נוספים ברחבי העיר.

במטרה לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות לבין העיר תל אביב-יפו הרחיבה הקרן את פעילותה בחו”ל והקימה משרדים בבריטניה, בקנדה ובגרמניה. השותפים והמשאבים החדשים העניקו לקרן את הדחיפה לה היתה זקוקה כדי ליצור את הלהט המחודש לחולל תמורה בעיר.

לצורך חיזוק ההיצע התרבותי של תל אביב-יפו הוקמו שלושה מן המוסדות התרבותיים המובילים של העיר: הקונסרבטוריון למוסיקה ע”ש לין ותד אריסון, שהוא אחד מבתי הספר היוקרתיים ביותר למוסיקה בישראל; מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון, שהפך לאתר המופעים המוביל עבור להקות מחול מודרני מישראל ומחו”ל; הסינמטק של תל אביב, המפורסם בתכנית הסרטים האקלקטית שלו, הכוללת יצירות קלאסיות של במאים בעלי שם, הפקות מן הזרם המרכזי וסרטי אוונגארד אומנותיים. תל אביב-יפו נודעה כלב התרבותי של ישראל, החושף את האזרחים למגוון הרחב ביותר של פעילויות העשרה תרבותיות.

במלאת עשור לפעילותה הצליחה הקרן לקדם את רוח הדמיון אשר הובילה להקמתם של המוסדות והתכניות שהעניקו לעיר מטרות משותפות ומקורות משותפים לגאווה.

קרן תל אביב הקימה רשת של גנים, פארקים ומגרשי משחקים לחיזוק השכונות ובניית הקהילות. שטחים ירוקים אלה שימשו כמקומות מפגש עבור תושבים ומשפחות, בהם יכלו להיפגש, להירגע ולכייף.

תד אירסון הוכיח את מסירותו חסרת הגבולות לקרן, ובעקבות פגישה עם ראש היער להט התחייב להקים את משרדה הבינלאומי הראשון של הקרן, בניו יורק. הודות לניהול פעילותה מעבר לים ע”י תד אריסון, התרחבה הקרן בעזרת שטף של שותפים בינלאומיים.

קרן תל אביב נוסדה כרעיון – דרך לגיוס משאבים במטרה לחולל תמורה בעיר העברית הראשונה לטובת תושביה. שלמה “צ’יץ'” להט, ראש העיר השמיני של תל אביב-יפו, ראה בחזונו עיר תוססת, משגשגת ופלורליסטית המלאה בהזדמנויות תרבותיות, חינוכיות וכלכליות עבור כל תושבי ישראל. מתוקף היותה “הדופק של המדינה”, שאף צ’יץ’ למצב את העיר תל אביב-יפו כמרכז המסחר והתעשייה, החינוך והתרבות, האמנויות, הפנאי ועוד של ישראל.

צ’יץ’ למד ממקור ראשון מראש עיריית ירושלים, טדי קולק, אודות היתרונות שבהקמת ארגון לגיוס כספים עבור העיר. וכך, ביחד עם חברו, תד אריסון, הקים את קרן תל אביב כמודל חדשני הפועל לצדה של עיריית תל אביב-יפו לאבטחת משאבים, פיתוח יחסים ויצירת שותפויות.